המוציא לפועל של הצוואה

סעיף 2197 BGB קובע, כי המצווה רשאי לקבוע בצוואה מי יהיה מוציא לפועל של הוראות צוואתו. המינוי נכנס לתוקף, בעת שהמוציא לפועל מודיע לביהמ"ש המוסמך כי הוא מוכן לקחת עליו את התפקיד (2202 BGB). עקרונית, אין הגבלה של זמן לתפקיד ולמשך פעילות המוציא לפועל של העיזבון. הוא מתמנה לתפקיד באופן קבוע. יתרה מכך, סעיף 2202 (2) BGB קובע, כי הסכמת המוציא לפועל לקחת על עצמו את התפקיד לא תהא תקפה, אם הוא הגביל אותה בזמן.

החוק הגרמני מכיר במספר דרכים לסיום כהונת תפקיד המוציא לפועל של הצוואה:

  • מותו או אי כשירותו של המוציא לפועל (2225 BGB).
  • התפטרות מהתפקיד.
  • צו ביהמ"ש, בעיקר במקרים בהם קיימת רשלנות קשה של המוציא
  • לפועל או אי יכולת בולטת לבצע את התפקיד.

תפקידיו של המוציא לפועל וסמכויותיו רחבות ומגוונות:

  • עליו לנהל ולחלק את העיזבון.
  • הוא רשאי לתפוס ולקבל חזקה על נכסי העיזבון.
  • הוא רשאי לבצע בעיזבון דיספוזיציות.
  • עליו ליתן ליורשים פירוט נכסי העיזבון שבניהול וכן

התחייבויות העיזבון, ככל שידועות לו.